במשך מאות שנים, דירות דיסקרטיות היו חלק מחברות רבות ברחבי העולם – אם כי בצורות שונות. במדינות מסוימות, הזנות חוקית במפורש, בעוד שבאחרות היא נסבלת או אפילו אסורה. לאורך ההיסטוריה, דירות דיסקרטיות הושמצו וזכו לשבחים כצורה של ביטוי מיני ואינטראקציה חברתית. כיום, דירות דיסקרטיות נפוצים במדינות בהן הזנות חוקית, כאשר כמה מהדירות הדיסקרטיות המפורסמים ביותר בעולם ממוקמים במדינות כמו ארצות הברית, גרמניה והולנד.
התיעוד המוקדם ביותר של דירות דיסקרטיות ממקם את הקמתו כבר בשנת 2400 לפנה"ס בעיר-מדינה השומרית אורוק, במסופוטמיה, הידועה כיום בשם עיראק. הטקסטים מתקופה זו חושפים כי הדירות הדיסקרטיות האורוקיים היו בבעלות כוהני מקדשים, שהשכירו חדרים לנשים. נשים אלה סיפקו שירותי מין וקיבלו שכר בסחורות, ולעתים גם בכסף. אמנם לא ידוע אם הדירות הדיסקרטיות המוקדמים הללו היו חוקיים לחלוטין, אך הם סיפקו שירות ייחודי לאותה תקופה – שירות שלא בהכרח היה זמין במקומות אחרים.
במהלך רוב ימי הביניים, דירות דיסקרטיות עדיין היו נפוצים באימפריה הרומית ובחלקים אחרים של אירופה. זאת כתוצאה משילוב של קודים חברתיים נוקשים מבחינה דתית וגידול במרכזים עירוניים, כמו גם ביקוש גבוה לשירותי מין. במהלך תקופה זו, דירות דיסקרטיות היו רוויים בניצול ולעתים קרובות פעלו ללא רישוי או רגולציה מתאימים. בעלי דירות דיסקרטיות ניצלו נשים צעירות, שלעתים קרובות היו להן מעט מאוד אפשרויות אחרות כדי לכלכל את עצמן כלכלית.
בעידן המודרני, דירות דיסקרטיות, במיוחד בצורה של מחוזות אור אדום, הפכו נפוצים יותר ויותר באירופה ובארצות הברית, כאשר ערים רבות הקימו רובעי אור אדום כדי לצמצם את ההתפשטות הבלתי מבוקרת של דירות דיסקרטיות ברחבי העיר. כמה מרובעי החלונות האדומים המפורסמים ביותר באירופה נמצאים באמסטרדם, לונדון ופריז.
בארצות הברית, לגליזציה של דירות דיסקרטיות הייתה נושא שנוי במחלוקת בשל ההשלכות המוסריות של המקצוע. בין השאר, הטיעונים המוסריים נגד לגליזציה של דירות דיסקרטיות סובבים סביב חוסר אמון בזנות כתעשייה – במיוחד כאשר רוב המשתתפים הן נשים וממעמד סוציו-אקונומי נמוך. אחרים הצביעו על כך שהיא קשורה לפשע מאורגן, סחר בבני אדם וניצול נשים.
יחד עם זאת, יש גם טיעון חזק לטובת לגליזציה של דירות דיסקרטיות. חסידי לגליזציה טוענים כי זה יהיה להפחית את ניצול הנשים יעזור לשפר את בטיחות הציבור, בריאות, וסדר ציבורי. הם גם טוענים כי זה יפחית מקרים של אונס, איידס, ומחלות מין, בשל הרגולציה של התעשייה. באופן דומה, לגליזציה של דירות דיסקרטיות תאפשר פיקוח טוב יותר על התעשייה במונחים של מסים, אשר יכול לשמש לתמיכה ביוזמות לטיפול בבעיות ובגורמים המנציחים את הזנות.
נכון לעכשיו, חוקי דירות דיסקרטיות משתנים בהתאם למדינה או למדינה. בהולנד, למשל, הזנות חוקית לחלוטין, ודירות דיסקרטיות נדרשים לשלם מיסים ולעמוד בתקנות מחמירות. בגרמניה, שבה גם הזנות חוקית, יש גמישות רבה יותר בתקנות הנוגעות לדירות דיסקרטיות. בארצות הברית, נבאדה היא המדינה היחידה שאישרה דירות דיסקרטיות, אם כי עם תקנות ומסים מחמירים.
כתוצאה מהחוקים השונים סביב הנושא, דירות דיסקרטיות ברחבי העולם מספקים שירותים שונים ונותנים מענה לקהל לקוחות שונה. ישנם דירות דיסקרטיות (צפה בדירות דיסקרטיות- https://www.isras.co.il/discreet-apartments/) יוקרתיים ללקוחות ברמה גבוהה, כמו גם מפעלים בסיסיים יותר המשרתים בעיקר מקומיים. במדינות רבות, דירות דיסקרטיות יוקרתיים הפכו לשם נרדף לעושר ומותרות, מה שחיזק עוד יותר את מעמדם בחברה.
דירות דיסקרטיות נותרו נושא שנוי במחלוקת ברחבי העולם, לעתים קרובות מוקפים בוויכוחים מוסריים כמו גם בשיקולים כלכליים וחברתיים. בעוד הוויכוח עדיין נמשך, דירות דיסקרטיות ממלאים תפקיד חשוב בחברה, ללא קשר למעמדם החוקי. הם מספקים צורה ייחודית של אינטראקציה חברתית וביטוי מיני, תוך מתן הזדמנות לנשים – שאחרת אולי היו להן מעט אפשרויות – להרוויח כסף.